הזמן כמו המרחב מהווה אשליה של העולם הזה, למעשה אין זמן. העולם הזה מתקיים בצורה כזאת שהעבר ההווה והעתיד כולם מתרחשים למעשה בנקודת זמן אחת. בעולם האמת, עולם הבא, עולם שכולו טוב, דהיינו במצב האידיאלי, יש את המושג "מעל לזמן" כי הזמן מהווה אשליה.
בכל זאת אנחנו נמצאים בעולם הזה ואנחנו רוצים ליצור מציאות טובה בהווה שתימשך ותגדל להיות אף טובה יותר בעתיד. האם יש בידינו את הכלים? האם בורא עולם שכולו אהבה ללא תנאים העניק לנו את הכוח הזה? בוודאי!
הרי לפניכם "תורת הטנטיקל", אגב השם מבוסס על משחק הרפתקה ישן במחשב "יומו של הטנטיקל" שבו יש שלושה משתתפים עיקריים שכל אחד נמצא בנקודת זמן אחרת: האחד בעבר, השני בהווה והשלישית בעתיד, והרעיון הוא איך כל אחד יכול להשפיע על השני וכמו שאמרנו בתחילת המאמר שהכל מתרחש למעשה בנקודת זמן אחת.
על מנת ליצור לעצמנו הווה ועתיד טובים יותר אנחנו צריכים ליצור לעצמנו עבר טוב יותר. ואיך נשנה את העבר? זה לא שיש לנו את מכונית הזמן של "בחזרה לעתיד", למעשה יש לנו כלי הרבה יותר טוב והוא האמונה. אמונה היא מעל לשכל, אמונה היא מעבר למה שאנחנו רואים בעיניים הגשמיות, אמונה היא מעל לרגש שלנו, אמונה באה הישר מהלב, ממקום משכן האלוהות בתוכנו.
אם אנחנו מאמינים בבורא עולם, באהבה ללא תנאים, אנחנו מאמינים בטוב ביותר. זאת אומרת שאנחנו מאמינים שכל סיטואציה לא טובה היא בניגוד לרצון השם ועל כן אנחנו לא מקבלים אותה בשום פנים ואופן. איך? הרי בכל זאת חווינו את אותו אירוע, בכל זאת הוא קרה…
כדי לענות על השאלה הזאת נביא דוגמא לאדם שנמצא עכשיו תחת השפעה של סם. אותו אדם חווה עכשיו מצבים שקלושים מהמציאות עד שהוא יתעורר מהמצב. אם הוא לא מכור חזק לסמים הוא יבין שזאת היתה אך ורק הזיה, אבל אם הוא מכור לסמים אז הוא לא יבחין בין המציאות לבין ההזיה והוא ימשיך להפוך את המציאות להזיה אחת גדולה, לא עלינו.
האמונה ברע היא הסם הכי גדול שאנחנו לוקחים בעולם הזה. האמונה ברע זה הסם שלקחה חווה כשטעמה מפרי עץ הדעת טוב ורע כשהיא קיבלה מהנחש שבורא עולם, הטוב ביותר, האהבה ללא תנאים, ברא בעולם הזה מציאות של רע. האמת שלא קיימת כלל וכלל מציאות של רע, ואין בריאה של המושג "רע" כמו שהסברנו ב"תורת הסקאלה" (מד מהטוב ועד הטוב ביותר, דהיינו עד אינסוף).
אם כן מכיוון שהעולם הזה הוא עולם של אמונה בלבד, אם אנחנו מאמינים ברע אז אנחנו כמו אותו אדם שמכור חזק לסמים ואנחנו הוזים הזיות "רעות" שמסתירות לנו את המציאות שהכל טוב. עלינו להיגמל מהסם הזה שנקרא "אמונה ברע", עלינו לעקור את האמונה ברע מהשורש!
זה אומר שאסור לנו לקבל כל סיטואציה "רעה" שקרתה בעבר שלנו, אסור לנו להאמין שהיא קרתה, עלינו למחוק אותה לגמרי מהעבר שלנו מתוך אמונה שהיא לא באה מבורא עולם, מקור הטוב שעליו נאמר "לא יגורך רע", אלא זו הזיה, אשליה, סיוט, שחייבים למחוק וניתן למחוק אותה רק מכוח האמונה בטוב ביותר, דהיינו האמונה באלוהים. האמונה בטוב מגיעה הישר מן הלבבות שלנו, שם שוכן אלוהים בעצמו, הטוב ביותר ויש לה כוח אנרגטי עצום למחוק כליל את כל ההזיות, כוח של אמת יחידה ויציבה מול שקר שמתלבש בהמון המון צורות.
יש כלל בעולם הזה שההיסטוריה חוזרת, זה למעשה הרעיון שהכל מתרחש בעולם הזה בנקודת זמן אחת. אם משהו התרחש בעבר מחויב שהוא יחזור אלינו או שהוא כבר חוזר אלינו עכשיו. אז הבחירה היא בידיים שלנו אם אנחנו רוצים שהטוב יחזור אלינו או שהלא טוב יחזור אלינו. ואת זה יש בכוחנו לשנות מכוח האמונה בקב"ה, באהבה ללא תנאים, בטוב ביותר.
ככל שנזכור שקרו לנו רק דברים טובים בעבר אז הם יחזרו אלינו בנקודת ההווה ובנקודת העתיד, הן מבחינה פרטית והן מבחינה כללית. ולהיפך, יש כל כך הרבה הזיות של טרגדיות שחוזרות על עצמן באופן פרטי וגם באופן כללי ובעיצה זו של לא לקבל את הרע שקרה ולהתייחס אליו כהזיה, לא לזכור אותו, לא לעשות ממנו עסק לא בדיבור ולא במחשבה ובוודאי שלא במעשה, אפשר לעצור ולשנות את המציאות לטובה יותר.
יש הרבה סיטואציות שאתה מנסה ל"קום" מהן על ידי האמונה בטוב ביותר אבל עדיין אתה מרגיש את האובדן שאיבדת ומאמין שהעולם כמנהגו נוהג ועל כן לא ישוב אליך לעולם. תעקור את האמונה ברע מהשורש שהאובדן לא ישוב אליך לעולם! זה עדיין אמונה ברע, זה עדיין להיות תחת השפעה של סם. תאמין בטוב ביותר, "הרבה דרכים למקום", והדרכים של הקב"ה הן מעל לשכל, מעל להיגיון, אלו הן דרכים של אין סוף הטוב ביותר, אין סוף של אהבה ללא תנאים, אין סוף של אלוהות. הדוגמא הקלאסית היא הדוגמא של איוב שאחד הפירושים אומר שאיוב זכה לחיות בעולם הזה כמו בעולם הבא, כמו בגן עדן. שהוא הצליח להביא את העולם הזה לרמה של העולם הבא, לרמה של גן עדן, על אף האובדן שהיה לו (כל בניו מתו, חולאים וכו'…), וכל זה דרך התובנה הענקית שהוא מביא לנו: "גם את הטוב נקבל מאת האלוהים ואת הרע לא נקבל"!!!
זוהי למעשה תורה שמבטיחה לך שאם תלך בדרך הזאת אז המצב שלך רק ישתפר מהנקודה שבה אתה נמצא כעת ולא יהיה יותר גרוע.
כמה מילים על המושג "מעל לזמן": המושג מעל לזמן הוא המצב האידיאלי, הוא עולם שכולו טוב, כולו אהבה ללא תנאים, זה המצב שבו הכל מושלם, זה המצב שבו אלוהים נמצא איתנו בגילוי פנים כל הזמן. על כן כשאנחנו חוזים מתוך אמונה בטוב ביותר על המצב שלנו אנחנו צריכים לדעת שעולם הבא כאן ממש עכשיו, שגן עדן כאן ממש עכשיו, כי אין למעשה זמן. הזמן בגימטריה = אמונה. ברגע שהאמונה בטוב ביותר תהיה אצלינו בשלימות אנחנו נצליח להסיר את כל המסכים מהעיניים שלנו ולראות ולחוות את הטוב ביותר. באמונה שלנו אנחנו צריכים להפנים שעולם הבא, גן עדן כבר כאן, שאנחנו מאושרים, בריאים, עשירים, יפים, יש לנו את הגוף הכי אידיאלי וכו' וכו' עד אינסוף… לכן כשאומרים הצהרות חיוביות אומרים אותם בלשון הווה ולא בלשון עתיד כי המציאות הטובה ביותר היא כאן ועכשיו.
את כל הטוב שחווינו וחווים בעולם הזה אנחנו מעלים לנקודה אחת ספציפית של מעל לזמן ואת כל ההזיות, האשליות וכו'… אנחנו פשוט מוחקים.
התורה הנפלאה הזאת עוזרת לנו להבין איך אנחנו משפרים את המעשים שלנו בהווה ומוחקים על ידי זה את המעשים השליליים שלנו בעבר. זה לא שבעבר אדם היה כעסן ועכשיו הוא אדם מאופק ושליו אלא זה שבכל נקודות הזמן הוא אדם מאופק ושליו וכך הוא למעשה מחק לחלוטין את העבר הכעסני שלו.
ידוע הוא שלסלוח לאנשים משחרר אותך. יש אמירה שככל שאתה אוהב מישהו יותר אז אתה סולח לו יותר. סליחה זה מחיקת העבר ה"רע" על ידי אהבה, שככה מתקרבים לנקודה של מעל לזמן, של עולם הבא, של גן עדן, של ההתגלות של הקב"ה, הן על ידי מחיקת הרע והתקרבות לטוב ביותר והן על ידי להידבק במידותיו של בורא עולם וזה האהבה.
אפשר לראות את זה גם בדוגמא של דיאטה: כשאדם עושה דיאטה הוא מתחיל לרדת במשקל – למה? כי נחשב לו שהוא כל הזמן הזה, גם בעבר, אוכל בצורה מצומצמת. אם הוא יתמיד בדיאטה הוא יצליח ואם הוא ישבור את הדיאטה אז יתחיל להחשב לו שהוא אכל יותר גם בעבר.
לסיכום, הכל מתרחש בנקודת זמן אחת ויש לנו כוח לשנות הכל לפי רצונו של בורא עולם, לפי הרצון של הטוב ביותר על ידי האמונה בטוב ביותר ועקירה מהשורש של האמונה ברע.
אני מסכים עם כל הנאמר כאן אבל מבקש להוסיף שיש צורך בנוסף לאמונה ולשינוי נקודת המבט גם במעשה שיתקן את שגיאות העבר.
לדוגמה:אם פגעתי (חס וחלילה)במישהו וגרמתי לו עוול בכוונה או שלא זה לא משנה ,אזי צפוי בעתיד שהעוול יטפח על פני שבעתיים(חוק הקארמה).
ולכן כדי למנוע את הצפוי עלי לעשות מעשה ולבקש סליחה ומחילה ולנסות לפצותו והכל בכינות ובתום לב,ובכך אני מצליח לכפר על מעשי.
היום המסוגל ביותר בשנה לעשות זאת הוא יום הכיפורים.
הכל באמונה, והכל במחשבה.
כידוע, יש 3 דרגות: מחשבה, דיבור ומעשה. מחשבה תמיד קודמת למעשה. כידוע, לפי רוב מערכות הדת והמשפט, מעשה רע ללא מחשבה (זדון) – בדר"כ פטור מעונש (זה נכון גם ביהדות, אם כי יש סייגים, אבל הרעיון ברור).
מכאן קל להבין, שברגע שהמחשבה השלילית מתוקנת (נעלמת, נמחקת) – יותר לא יהיה קיום למעשה הזה (בעתיד), משום שדפוס החשיבה הזה נעלם מהמציאות. ברגע שזה אכן קורה, הרי שגם לפי היהדות מתקיימת "התשובה" המלאה.
ברגע שדפוס המחשבה הרעה, דפוס האמונה ברע ספציפי, "מתוקן" ונעלם מהמציאות, זהו תיקון לעתיד, וזוהי "התשובה" – כלומר תיקון העבר, ושינוי העבר ("הפיכת העבירות לזכויות" לפי היהדות).
אגב, לדעתי, כל יום טוב לכך, ובכלל זה לא ממש שאלה של זמן. לפעמים זאת עבודה של תקופה ארוכה, ולפעמים מספיק רגע אחד של השראה.
יום טוב.
אני מסכים אתך ותשבותך נפלאה,אבל מה קורה לזה שפגעתי בו (כדוגמת הנ"ל)?מחשבתו לנקום ולינטור עדיין קיימת ולי אין שליטה הרי על מחשבתו!
לכן חשוב המעשה בנוסף כמובן לשינוי המחשבה שלי.
מה אתה אומר?
ומי אמר שאם האדם יבקש סליחה השני יפסיק לנטור טינה? אולי אפילו בקשת הסליחה תחמיר את המצב מבחינתו? אולי הוא שכח מכל העניין ועכשיו מעוררים אותו באנטי מחדש?
אבל בלי קשר לשאלות הללו, לגוף העניין: אנחנו מתרכזים בזה שהכל אחד, והכל "זה אני". אם אנחנו חושבים שהשני נוטר טינה, ומאמינים בכך (אמונה ברע), אז אתה צודק, ובהחלט כדאי שנתנהג בהתאם לכך, כי תמיד נחווה את המציאות לפי האמונה שלנו.
אבל אם אנחנו בעצמנו לא נוטרים טינה לאף אחד, ו"בעולם שלנו" אנחנו לא מאמינים שקיימת טינה או שנאה (אמונה בטוב), אז כבר הצלחנו לתקן את המחשבה בצורה כזו ששינינו את המציאות בעתיד בהווה ובעבר, כולל את אותו אדם שנפגע!
זו למעשה המשמעות של שינוי העבר: אין על מה לבקש סליחה, בגלל שהמעשה כבר נמחק מההיסטוריה. לא רק מההיסטוריה שלך, אלא גם מההיסטוריה של הזולת.
שוב, הכל לפי דרגת האמונה ורמת "תיקון" המחשבה. אם אדם מגיע לרמה של "יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם", אז הכל כבר מתוקן, וההיסטוריה השתנתה ותוקנה. כך גם לפי מהות התשובה ביהדות, שלא רק מוחקת את "החטא" שנעשה בעבר, אלא הופכת אותו לדבר חיובי (תשובה מאהבה הופכת את העוונות לזכויות).
והלוואי שאחד מכלל האנושות יגיע לרמת האמונה בטוב שאנחנו מדברים עליה בשלמות, כי כל אחד הוא השתקפות של כל הבריאה, וכך יתוקן העולם, בע"ה, ויהפוך לעולם שכולו טוב.
בינתיים, כולנו עובדים על זה